שבי יפה, תחייכי

בסיפור אמיתי כובש וייחודי, בנגיעות עדינות וברגישות רבה מביאה מלכה אדלר את קולה האותנטי של דנושה - מילדות שותקת באירופה הקודרת, עד התבגרות מסוכסכת בארץ המובטחת, הקולנית וצרובת השמש. בתוך כך נטווה סיפורן של אם ובת, הלפותות ביחסים סבוכים של תלות ואהבה.

בתמונה - שם באירופה: אמא יפהפייה בלבוש אלגנטי, עומדת ליד אבא. התינוקת דנושה על הידיים, נראית כמו נסיכה. יאשו עוד לא נולד. בבית - כאן בחיפה: אמא בחלוק המלכותי, מוציאה סרוויס וכיבוד. הילדה דנושה יושבת לידה, יפה כמו תמונה של רנואר, אבל מרגישה בלתי נראית.

כשהיא מסוחררת בין שלוש מלחמות: מלחמת העולם השנייה, מלחמת השחרור, והקשה מכולן – המלחמה על הלב של אמה, חוזרים אל דנושה המראות: זרים נכנסים לגור בבית. אבא נעלם ונמחק. אמא ושני ילדים מחפשים חדר ללילה, מועדים בשלג. הרופא הנאצי יפה התואר שבביתו גרו. אמא שרה קטעי אופרה. החדר במחנה העקורים. האונייה לארץ ישראל.

במשך שנים לאחר מכן, מכרים ושכנים מתאספים דרך קבע בסלון הבית, מאזינים בנשימה עצורה לאמא שמתארת רגעים של אימה וגבורה. גם דנושה מקשיבה, אבל זוכרת לעיתים גרסה קצת שונה. אמה הצליחה אמנם להישיר מבט בעיני קצינים נאצים ואנשי גסטפו, אך התקשתה להביט אל תוך עיניה של בתה הבכורה, שהרי תמיד התפללה לבן בכור שיהיה דומה לקצין פולני.

איצו' וברנרד

איצ'ו וברנרד נולדו בהרי הקרפטים. למחרת ליל הסדר, עוד לפני שכלי האוכל של החג הוחזרו לארון חבטו מגפי חיילים הונגרים בשבילי הכפר בהשראת הנאצים. המשפחה אולצה לעזוב את הבית עם צרורות קטנים על גבם, אפילו בלי מקום לחתול הנאמן של איצ'ו ולצאת למסע למזרח. על הרמפה באושוויץ הם התפזרו לכל עבר וכל אחד עמד חשוף לגורלו.

זה סיפורם המופלא של האחים איצ'ו וברנרד, בני חמש-עשרה, ושש-עשרה שנשלחו בנפרד למחנות עבודה אבל הגורל הפגיש אותם בתוך זוועות המחנות כדי שיצילו האחד את אחיו, כל יום, כל שעה, כל רגע. המלחמה הסתיימה אך לא המאבק על השפיות. מאבק ממושך בבית-חולים גרמני בשליטת האמריקאים, ובמנזר גרמני שתיפקד כבית-הבראה לצעירים יוצאי מחנות.

שנתיים לאחר סיום המלחמה עלו אי'צו וברנרד לארץ-ישראל והפכו ליצחק ודוב. בארץ-ישראל החל עבורם גיהינום חדש שנולד מעצם המפגש של ילידי הארץ, וחלוצים וותיקים, עם בני נוער פליטי שואה מפולין. אבל נולדה גם הגאווה להיות חייל עברי במדינת-היהודים, בזמן מלחמת השחרור, כמו גם ההחלטה להקים משפחה ולהביא ילדים לעולם. הספר מביא אף את סיפורה המופלא של שרה, אחותם הבכורה של דוב ויצחק ששרדה את השואה, למרות שהיתה רזה וקטנה. האח הרביעי אברום, וכן ההורים ישראל ולאה לא ניצלו. בסיפורם הדוקר הצורב אבל גם הצוחק של איצ'ו וברנרד נוסעות הרכבות ברחבי אירופה ובו-בזמן נוסעות הרכבות של המספרת לנהריה וחזרה למרכז.

הספר תורגם לאנגלית והועלה לראשונה לאמזון באמצעות EbookPro

בואי דודה, נרקוד

מריקה בואנודיה בת ה-75 מוצאת עצמה לפני סיוט. מסיבת יום הולדת שידידה האלמן מארגן לכבודה בבית אבות לוותיקים בעמק. היא מתכוננת בחירוק שיניים לבואם של האורחים ומתחשבנת עם החיים והמתים בחייה.

זכרונותיהם של המוזמנים - בני משפחה וחברים שנותרו בחיים - מגלים מרקם חיים שבו משחקיהם של בני אדם חורצים גורלות לשבט, לחסד, או ללא כלום. כל זאת במציאות חסרת מנוח בכפר קטן מול הכנרת. אל הכפר הזה הגיעה מריקה שנים אחדות לאחר שעלתה לארץ מבולגריה, בהיותה בת 19.

מאז היא מונחה על ידי נסיונות מוחמצים להגשים את רגש האהבה: בעלה הראשון נרצח בפעולת טרור שלושה ימים לאחר החתונה. בעלה השני, גבר שרמנטי בן הכפר הגלילי, מזמן לה לא הרבה יותר מחיי עמל מפרכים. התאהבותה ברופא הכפר, המציע לה הזדמנות לחיים של מימוש עצמי, מוכרעת על-ידי חרדותיה מפני המזל הרע שהיא מביאה - כדברי חמותה - על עצמה ועל יקיריה

הילדה המסתורית של סבא

יותר מכל אוהב איתי לשבת על הספסל של סבא, ולהאזין לסיפוריו.סבא יצחק נולד בכפר קטן בהונגריה. היתה לו ילדות מאושרת, אבל כשהתחילה המלחמה הגדולה באירופה, גירשו הנאצים את היהודים מהבתים שלהם. המשפחה של יצחק התפזרה,והוא נשאר לבד.

בהתחלה לא רוצה סבא לספר לאיתי על התקופה הקשה שהוא עבר. אבל איתי סקרן ואינו מוותר. סבא נכנע ומתחיל לספר. הוא מספר על הילדה הגרמנייה שחיכתה לו עם סנדוויץ' יום אחרי יום, כשעבר בשיירה של אסירים ליד הכפר שלה בגרמניה; על הפחד הגדול שנפל עליו כשחיפש אוכל ומצא את עצמו כלוא במרתף מלא מזוודות; על הפגישה שלו עם אחיו דוב, בדרך נס, רגע לפני שהכריחו אותם לצאת למסע מפרך; ועל דברים נוספים שקרו לו בתקופת השואה.

סיפוריו של סבא כל כך מרתקים, שאיתי מוותר על כל בילוי כדי לשמוע אותם.

לפעמים עצוב לי

לפעמים עצוב לי על הנשמה כי העולם השתגע, אבל ממש!
וירוסים, שרפות ענק, סופות עזות והופ: שטפונות על המדרכה
הימים ימי קורונה, אך טבעי שנשאל :
"מה קרה עולם ? מה כואב לך ?
למה ירדת מהפסים בצורה כה מבהילה ?"
העולם כואב וכועס על התנהגות בני האדם המביאה להרס ולחורבן של האוצרות שאותם קיבלנו. הם עסוקים בלקנות עוד ועוד, "מתחרים זה בזה למי יש יותר, של מי הכי חדיש או הכי יפה ?"
ואז ילדה חמודה אחת שואלת: "למה אנחנו מתעוררים רק בעת סכנה, למה ?"
אמה מסבירה לה שאפשר גם אחרת, והבת מתגייסת מיד, כמו שילדים אחרים מתגייסים ברחבי הארץ וברחבי העולם, כדי לשמור על כדור הארץ שלנו.
הספר עוסק במסרים חשובים: קבלת השונה, חיוך, אמפתיה, אהבה, חמלה, ומזכיר לנו כמה חשוב לחיות בהרמוניה עם הטבע, וכמה חשוב שנשמור עליו. אם יהיה לנו אכפת, נוכל להשפיע, הרי אין דבר משמח יותר מאשר לעזור לאחרים.
הספר המלווה בצילומים מרגשים שמעוטרים  בעדינות רבה, נעשה באהבה גדולה: אהבה לטבע, לחיות הבר, לחיות הנמצאות בסביבה שלנו ולבני האדם באשר הם.

כמו עץ השדה

סופר למלכה אדלר

אליעזר ושרה נולדו בהונגריה.
אליעזר נולד בכפר קטן בשם שאגאויפלו והיה הגדול בין שמונה אחים.           
שרה נולדה בעיר שארוואר ולה אחות תאומה.
בשנת 1944 נקרעו אליעזר ושרה מבני משפחותיהם.
אליעזר נשלח למחנות עבודה, נפצע והצליח לשרוד את המלחמה.
שרה נשלחה עם אחותה התאומה לבלוק התאומות במחנה אושוויץ-בירקנאו
כדי לשמש שפן ניסויים בידיו של ד"ר מנגלה הנורא.
הסיפור מביא את קורותיהם בשואה, סיפור הישרדותם המדהים והסיפור
המופלא לא פחות של העליה לישראל, ייסוד מושב ניר גלים והקמת המשפחה.