איצ'ו וברנרד הוא אחד הספרים היותר חזקים ומצמררים שקראתי בספרות ניצולי השואה. (אני עוסק בהדרכת סיורים בפולין) עיקר עוצמתו של הספר נובעת מהעובדה שנכתב לא על ידי הניצולים עצמם אלא על ידי סופרת מוכשרת שראיינה אותם והטביעה את חותמה האומנותי בכל משפט ומשפט.
(קראתי לא מעט ספרי ניצולים שנעדרו כשרון כתיבה וספרם נשאר ברמת העובדות בלבד). הסופרת משחזרת מפי ניצולים את מסעם הנורא. השפה בה היא משתמשת, התיאורים החודרניים והלא מאופקים, התחושות והעולם הפנימי של הגיבורים, כל אלה יוצרים יחד מרקם המושך את הקורא פנימה, אל אותם מקומות ואל אותם זוועות בהם נמצאו הניצולים איצ'ו וברנרד.
בתיאוריה של אדלר באים לביטוי כל החושים, אתה הקורא רואה את המקומות וההתרחשויות, אתה מרגיש, מריח, ממשש וטועם. בכך גדולתו של הספר.
יהודה ירון, מדריך סיורים בפולין
סיימתי כרגע לקרוא את "איצ'ו וברנרד".
השאלות הקבועות של איפה היה אלוהים ומאין כל הרוע הזה לא מרפות... אני רואה אותך נוסעת וחוזרת ודבקה בסיפור שלהם ואליהם עצמם. ואני לא תופסת איך עמדת בכל זה ומה גרם לך לגרד ולחפור במוגלה הזו ברגישות ובעדינות אינסופית, ולא לחוס על עצמך.
אני קוראת עמוד ועוד עמוד ומחכה לנס ועוד נס. ולניסים שלהם, שלך, יש שפה אחרת שבאה ממקום רך של הלב כמו "אני רוצה לקרוא לשמש שתגרש רוח ועננים ותחמם לילדה את השביל אל הבית..."
כשהם ניצלו בבית החולים, במנזר, רק אז יכולתי לבכות. וגם בקליטה בארץ בכיתי ובניסיון ההתערות בחברה הישראלית - מול הבושה, העליבות, הפחדים...
אני לעולם לא מקפלת אוזניים בספרים לסימון. תמיד משתמשת בסימניה... בעמוד לפני האחרון גיליתי שלא יכולתי להניח בספר הזה סימניה והנחתי אותו הפוך על דפיו... כך קראתי ברצף הופכת שוב ושוב את הספר על פניו, כי שום סימניה לא הייתה ראויה לו. וגם לא הפוגה.
אילנה יהב, כפר סבא
לא מכבר סיימתי לקרוא את ספרך הנפלא "איצ'ו וברנרד", וגמרתי אותו בנשימה עצורה.
הספר פשוט נפלא, מרתק, חי ונושם, ומציג לנו את ניצולי המחנות וקורותיהם באור שמעולם לא ידענו אותו.
לא יכולתי להפסיק לקרוא. הפשטות שבו כבשה את לבי והקריאה בו הייתה חוויה. המלצתי עליו לחברותי.
תודה על החוויה שהענקת לי, על הידע אודות התקופה הנוראה של 1944 עבור יהודי הונגריה.
אודיה לביא, אלון שבות, גוש עציון
אני בן לניצולת שואה מהונגריה - קראתי בשקיקה את "איצ'ו וברנרד".
ברצוני להודות לך על שנתת לי מבט נוסף, עומק ופרטים דרך סיפורם של איצ'ו וברנרד ושרה... את עשית עבודה מהממת בעומקה בהבאת הפרטים המזוויעים, התחושות והמחשבות שעברו האסירים.
מצאתי המון דמיון למה שאמא שלי עברה... הפרטים הם שעושים את ההבדל... את נתת לי באמצעות כתיבתך אפשרות להסתכל עוד יותר פנימה אל מה שאמא עברה וכלים לשאול שאלות שלא ידעתי לשאול בעבר... תודה מקרב לב על עבודתך.
דוד שפלר, צפון קרולינה, ארה"ב
הספר "שבי יפה, תחייכי" מרגש וייחודי, ומביא עוד פן של השרדות מימי המלחמה ולאחריה.... מומלץ ביותר.
ציטוט מתוך פורום ספרים וספרות באינטרנט
על הספר "שבי יפה, תחייכי"- "נהדר!!! לא רוצה להרחיב במילים כדי לא לקלקל לאלה שטרם סיימו. מומלץ ביותר
רונצ'ו - אשקלון
סימניה - המלצות ספרים אישיות באינטרנט
מלכה יקרה, קראתי את הספר כבר 3 פעמים ועדיין קשה לי ל"זכור" את כל הסיפור של איצ'ו וברנרד. אבל דבר אחד חשוב קרה לי ונצרב בנשמתי - כל פעם שאני מתמודדת עם קושי שצץ בחיי, אני זוכרת את האומץ והגבורה של איצ'ו וברנרד ומצליחה למצוא את דרכי. תודה שהצלחת לכתוב את סיפור חייהם כל כך טוב.
אורנה כוכבה
מלכה היקרה,
לפני מספר שנים מצאתי על המדף בספריה את הספר איצ'ו וברנרד.
מייד לקחתי, לא בגלל הנושא, אלא בגלל הסופרת...את הספר בואי דודה, נרקוד קראתי ללא נשימה, צחקתי ובכיתי.
התחלתי לקרוא ולתדהמתי, הבנתי, שאני קוראת את תולדות חייו של אבא שלי.
הוא גדל בכפר קטן במזרח הונגריה, אביו היה קצב הכפר...
בשנת 1944, כשהיה בן 14 נלקח לאושוויץ עם אמו ואחותו שנעלמו מייד.
אביו נלקח למחנה עבודה ולא חזר.
אבא שרד את השואה, עלה ארצה במסגרת עליית הנוער, דרך קפריסין, לנהלל (=כפר חיטים) לצבא וכו.
אבא לא הסכים לדבר על התקופה ההיא רק שברי שברים של סיפורים (וכן, תמיד הייתה לו כיכר לחם מתחת למושב של המכונית )
לצערי אבא נפטר בגיל צעיר (55) ופשוט לא הספקנו.
דרך סיפורם של איצ'ו וברנרד הבנתי מה עבר על אבא, התיאור שלך הביא אלי,לא רק את המאורעות, אלא גם את הריחות (ממש כך).
את הספר, המחריד, המזעזע, המטלטל הזה אני מציעה, כל הזמן, בכול מקום לכול מי שמוכן להקשיב. לכל אחת מבנותי קניתי את הספר - שישב אצלן וכשתהיינה מוכנות נפשית, ללמוד על השואה וסבא , שיהיה זמין להן.
השבוע התחלתי לקרוא אותו שוב ואני מזדעזעת מחדש ומדברת עליו ללא סוף.
רציתי להודות לך על הספר, על הכתיבה המדוייקת שהצליחה להעביר את התחושות, הריחות, המחשבות, הפחד הנוראי מפני הבאות והכמיהה החזקה לחיים.
גם על הנושא הכאוב של "כצאן לטבח" שזכה להתייחסות, אני מבקשת להודות.
(עליו עד היום יש לי ויכוח עם בעלי שהוא בן להורים צברים ולא כמוני בת ל"יוצא שואה").
לסיכום, תודה ענקית !
מברכת אותך בשנה טובה, בריאות ואריכות ימים,
בהוקרה,
חנה רגב
"מצאתי בספרך מלכה אדלר ב"אלמה וביורן״ אודות המקום המופלא שכל אחד ראוי לו, האהבה שכל אחד זכאי לה, החתירה והתקווה לחיים מלאים, על האבדן, הנתינה האינסופית. ואפשר לאמר עוד ועוד. שרטטת בקוים עדינים, בעומק רב, בהבנה אינסופית את אישיות הגיבורה, תחושותיה, ומהלך חייה. יצרת אפשרות מופלאה להזדהות עם רגשות עזים, חיוניים, וחיוביים. ספר מרתק כתבת, שגרם לי להנאה מרובה, למחשבה, ולחשבון נפש.
חגית תובל לנגליב